אדריכלות ישראלית - גיליון 121

The Impact of Corona on Architecture אדריכלותישראלית Architecture of Israel # 121 | May 2020 | 32 ואכן, חדר ממוזג הוא דוגמה לסביבה המאופיינת בטמפרטורה נמוכה ולחות יחסית נמוכה (בין אם מדובר בקירור או חימום), בעוד שאוויר טבעי עשוי להכיל לחות אבסולוטית גבוהה או נמוכה ללא קשר לטמפרטורה. זאת הסיבה שהמושג ״עומס חום״ תלוי בלחות היחסית ולא בלחות האבסולוטית. היות שאוויר קר מהווה (כנראה) פוטנציאל מוגבר להישרדות הווירוס, בעוד שטמפרטורה גבוהה מקטינה את יכולת הישרדותו; והיות שלחות גבוהה מעודדת הידבקות בעוד שלחות נמוכה מקטינה את סיכויי ההידבקות, הפתרון האופטימלי מצוי בשליטה באיכות האוויר. וכאן ראוי לשים לב לשלושה קונפליקטים: הראשון הוא שהאוויר הממוזג קר יותר - מה שעלול להגביר את הישרדות הווירוס, ולח פחות - מה שעשוי להקטין את יכולת ההידבקות. הקונפליקט השני הוא שאוויר ממוזג כלוא במעגל סגור, מה שעלול לשמר את גורמי ההדבקות בעיקר בחדרים סגורים. ואכן אחת משאלות המפתח בתכנון בתי חולים היא: כיצד ניתן לנטרל את האוויר מסוכני ההידבקות. וכאן בא לידי ביטוי הקונפליקט השלישי: הפתרון המאומץ בחללים ציבוריים, ובעיקר בבתי חולים מבוסס על החלפת אוויר מבוקרת באמצעות לחץ שלילי - מה שמנוגד בעיקרון לשיטת המיזוג הקונבנציונלית המטיפה למיחזור האוויר לצורך חיסכון באנרגיה. יחד עם זה, בשל העובדה שבתי החולים מהווים זירה אינטנסיבית לאינטראקציה בין סוכני ההידבקות השונים, הם עשויים ללמד רבות על דרכי ההתגוננות, ובעיקר לשפוך אור על מאפיינים אדריכליים שכשלו מלספק תנאים נאותים לניהול המלחמה נגד הקורונה, שהעיקרון המנחה בה הוא בידוד, בניגוד לעיקרון המוביל כיום באדריכלות - אינטראקציה. Above: Architect Benedikt Hartl's proposal to transform the new Berlin airport into a Superhospital, at the German Ministry of Health's request. Photo courtesy: Bloomberg. Below: A healthcare tent for corona patients in Italy. Right page top: Sneezing aerosol travels much farther than 2 meters. הצעה של אדריכל בנדיקט הרטל להפוך את שדה התעופה הלאומי של למעלה: בברלין לבי״ח לטיפול בחולי קורונה, לבקשת משרד הבריאות הגרמני. אוהל טיפולי לחולי קורונה באיטליה. למטה: כיום ניתן לראות שאדם מתעטש פולט רוק למרחק גדול בעמוד השמאלי למעלה: בהרבה משני מטרים.