אדריכלות ישראלית - גיליון 121

2020 מאי 121 אדריכלות ישראלית | השפעת הקורונה על האדריכלות 33 | וכאן ראוי לשים לב להתקדמות הרבה שחלה בפיתוח אמצעי חישה וניטור אלקטרוניים המאפשרים אינטראקציה וירטואלית, באמצעות מצלמות ואמצעי הדמיה, המאפשרים ניטור וטיפול מרחוק, ובכלל זה ניתוחים מסובכים, בהצלחה יתירה. אם האמצעים האלה ישולבו באופן אינטגרלי באדריכלות, הם יאפשרו לאמץ את הפתרון ההולם בהתאם לנסיבות, ולהמיר באופן מיידי את האינטראקציה המרחבית, באינטראקציה וירטואלית, שתאפשר ״מגע״ ישיר בין המטפל למטופל. היות שמדובר באויב בלתי נראה, המלחמה בו נעשית בעיקר באמצעות הסימפטומים שהוא מייצר. ועד שהמשיח יגיע, גם כאן, כמו במקרים אחרים, הישועה תגיע כנראה דווקא מהמאפיין הכי לו-טק של האדריכלות - מערכתהביוב המבוססתמן הסתם עלמבנההיררכי - עובדה המאפשרת איתור פשוט יחסית של מוקדי התפשטות הנגיף, החל מרמת האזור, דרך העיר, השכונה, הבניין, וכלה בדירה. ניצול מערכות הביוב לניטור מחלות אינה חדשה, והיא נמצאת בשימוש כבר מאות שנים. למשל לאיתור מחלות מעיים כגון בילהרציה וכולרה בדרום אפריקה, מצרים, איטליה (ונציה) הודו או הולנד, שבהן מערכות הביוב והניקוז מצטלבות בעקבות הצפות, ומהוות סיכון יתר להתפשטות מחלות, בין היתר דרך מי השתייה. מעניין לציין שחדלונה של האדריכלות הקונבנציונלית התגלה לאחרונה במערומיו, בין היתר בשיתוק מוחלט של מערכות הבריאות, ומתועד זה זמן רב בקובץ ההנחיות של משרד הבריאות לתכנון בתי חולים. שם נאמר בשאננות פקידותית (או בורות) אופיינית שבכל מחלקה לרפואה דחופה מיטות, יש להקצות חדר בידוד אחד! היות שכל 50 (מלר״ד) הכוללת מיטות בלבד, 700- המלר״דים בארץ כללו בעת פרוץ מגיפת הקורונה כ מספר החדרים המבודדים שאף לכלום, ובתי החולים המתקדמים (או שלא כל כך) נתגלו כחסרי ערך לנוכח הצורך לבודד מאות או אלפי בני אדם. במקומם הוקמו אוהלי בידוד או בתי חולים ארעיים ששוכנו במבנים קיימים שלא יועדו לכך מכתחילה, כגון חניונים, בתי מלון או בתי נתיבות בשדות תעופה. ומילת סיכום: נושא הדגל של האדריכלות כמסדירת יחסים במרחב יצטרך לקבל תפנית: אם עד כה נושא הדגל היה אינטראקציה חברתית, מעתה ואילך אחד התפקידים הנוספים של האדריכלות יהיה לאפשר בידוד הולם בעת הצורך. Florence Nightingale in the barrack hospital at Scutari, 1880