אדריכלות ישראלית - גיליון 123

2020 נובמבר 123 אדריכלות ללא מורשת אדריכלות ישראלית 59 | | שהוליד בהמשך את המונח ״עשיר כקורח״ כידוע, עושרו של קורח לא עמד לו, והפרשה מסתיימת בכך שהאדמה פצתה את פיה ובלעה אותו. כדי להבין את הסיכון הקיומי הטמון בנתק הבולט בין אירועי העבר השקט להווה המרשרש, ראוי לעיין בפרשת שלמה המלך, שרוב ימיו השתמש בעושרו כדי ללקט את אלף נשותיו, אבל הבין בערוב ימיו שנשים יפות זה לא הכל, ופנה ליושב במרומים בתחינה: שְׁתַּיִם שָׁאַלְתִּי מֵאִתָּךְ בְּטֶרֶם אָמוּת. הַרְחֵק מִמֶּנִּי רֵאשׁ וָעֹשֶׁר אַל-תִּתֶּן לִי, הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי, פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי מִי ה'(משלי ל:ז-ט). רבים בעולם המערבי יודעים כיצד נראה מלון בורג׳ אל ערב דמוי המפרש, אך מעטים בלבד מודעים לסיפורם העצוב של הערים וכפרי הרפאים (האשה) השוקעת Al Madame שננטשו, כגון בחולות המדבריים של דובאי, ו״עיר הרוחות״ באבו- Jazira Al Hamra in Ras Al Khaimah דאבי - עיירה אותנטית שעיטוריה, בתי החצר ומגדלי הרוח שלה מבטאים מורשת אדריכלית סדורה בת מאות שנים. מורשת המדגימה באופן אמיתי הסתגלות ראויה לשבח למזג האוויר הקיצוני, כמו גם הרגלי חברה, תרבות והתנהגות מוסלמית המבוססת על צניעות ושימור הפרטיות. בשני המקרים המוזכרים תושבי המקום פונו על ידי השלטון ויושבו מחדש במקומות אחרים, מסיבות השמורות עימם, תוך המצאת סיפורים מצמררים על מכשפות ורוחות רפאים, שעלולים להרתיע כל מי שעלול עדיין לחלום לשוב לשם. אחד מסמלי הקפיצה האבולוציונית החדה שהאדריכלות ביצעה כתוצאה מההתעשרות הפתאומית הייתה הקמת מרכז הסחר העולמי , כאשר הבניין הגבוה ניצב כגולם 1979- בדובאי ב זר על רקע המדבר והים. תיירים ומקומיים כאחד גירדו אז את ראשם ותהו מה טעם לבניית המגדל מטר על רקע האדריכלות 180 המתנשא לגובה המירקמית של עיירת הדייגים. אולם כיום, הבניין שנה כחייזר, נראה נמוך ומיושן על 40 שניצב לפני רקע גורדי השחקים הקוראים תיגר על כל עקרונות האדריכלות המוכרים. התשובה לשאלה מה עלול לקרות לחברה המתנתקת ממורשת הבנייה שלה הייתה מונחת כבר במשבר הכלכלי שפקד את דובאי בשנת , כאשר רבע ממנופי הבנייה דממו, 2008-09 משום שהם עסקו בבניית מבנים המיועדים לתיירות ומשרדים של חברות בינלאומיות שמצאו באמירויות אווירה כלכלית נוחה. הסיטואציה הזאת יצרה במהלך העשור האחרון מצב שבו שמונה מיליון מתושבי האמירויות הם תושבים זרים, לעומת כמיליון וחצי בלבד מקומיים עתירי ממון החשים כאדוני הארץ, ובמידה לא מבוטלת - אדוני העולם. במשבר ההוא, אגב, הצלת הכלכלה של דובאי התאפשרה הודות לנדיבותו של אמיר אבו- דאבי. האיחוד הפיק אומנם לקחים והוא מקפיד שלא לשים את כל ביצי הזהב שלו בסל אחד, בין היתר באמצעות השקעות בפיתוחים טכנולוגיים מתקדמים. הגישה הזאת איפשרה לדובאי להמשיך ולפתח את האדריכלות המיובאת ולהמריא מחדש במשנה תוקף, תוך הרחבת הפער בינה לבין המורשת המקומית שננטשה. אך משבר הקורונה ששינה את פני הכלכלה העולמית, ובמיוחד את התיירות, הוא רק שפן אחד מתוך ״תיבת ההפתעות״ הבלתי צפויות של האבולוציה. מבחינה סגנונית, האדריכלות המקומית שננטשה הושפעה בעיקר מהתרבות האיראנית ומעומן שמעבר לים, מהודו המתפתחת, ובעיקר מדפוסי החשיבה האיסלאמית שהתבססה על צניעות ופרטיות שהשפיעו רבות על מנהגי החברה השבטית הקשוחים, ובאופן טבעי גם על אירגון המרחב. הפרטיות והצניעות שהוכתבו על ידי האיסלאם באו ליד ביטוי בבתי חצר, שמעל רבים מהם התנוססו מגדלי-רוח ששימשו לקירור ואיוורור בחודשי הקיץ החמים. המבנים שנבנו בצפיפות אורגנית אופיינית, יצרו סמטאות מוצלות בהצללה עצמית או יריעות בד. בעוד שבעבר רק המבנים החשובים יותר נבנו מאבן, הבתים הפשוטים של מרבית התושבים היו עשויים מבוץ, כפות תמרים וגזעי דקל. המסגדים, שבהם הושקעו משאבים ממקורות חיצוניים, נבנו מאבני אלמוגים שנדלו מהים, ומגבס שהופק מהנחלים וביצות המלח. כמו כן, למרות שכל אדריכלות מקומית מבוססת על זמינות חומרי הבנייה ומוגבלות טכנולוגיות, האדריכלות המודרנית השולטת שם כיום בכל העולם ובמיוחד שם, מבוססת כולה על יבוא, החל מאדריכלים בעלי שם עולמי, וכלה בבנייה עצמה שאינה מכירה במיגבלות המקום. Top right: Burj Khalifa in Dubai - the tallest building in the world, 828 meters high, and next to it the World Trade Center - pioneer skyscraper in Dubai, which when built in 1971 stood as a lone object detached from its surroundings. Right page: " The Woman" (al-Madame) An abandoned village buried in the sands of the Emirate of Sharjah - one of the many villages abandoned after the sudden explosion of wealth following the oil discovery in the 70's, stands as an irrevocable object against the background of the UAE's fantastic architecture.