אדריכלות ישראלית - גיליון 126

Editorial Architecture of Israel # 126 | August 2021 | אדריכלות ישראלית 2 הבית בוער, החבר׳ה בטוחים שעושים על האש דבר העורך ״בל תשקצו״ הוא איסור הילכתי מוחלט על מעשים טמאים מעוררי סלידה, כמו קללות, עינוי נפש או אכילת שרצים. מתוך התחשבות בעובדה שכמות הקללות המאוחסנות בארסנל של חברי הכנסת גדולה בהרבה ממספר הארצות שמהן התכנסנו, תקנון הכנסת אינו קובע הוראות מפורשות בדבר התבטאויות ״בלתי פרלמנטריות״. המעט שנעשה , ״הרואה בחומרה רבה שימוש בביטויים שיש בהם האשמת אדם 2001 בעניין זה כולל החלטה של ועדת האתיקה משנת ברצח, בהסתה לרצח, בהריגה, בשפיכות דמים, בגרימת מוות, בבגידה, בהשתייכות לקבוצות טרור וכן הכינוי "נאצי״. בדקתי היטב, לא מוזכרות שם מילים אקטואליות כמו ״מחבל״, ״שקרן״, ״טינופת צופים״, או ״מלחך פינכה״. בפרלמנט הבריטי למשל (שמשם העתקנו כלשונם את מרבית חוקי המשפט מילה במילה ללא ברית מילה), האשמה של חבר פרלמנט בשקרים או בשיכרות, נחשבת כהתבטאות בלתי פרלמנטרית, שלא לדבר על קריאות ביניים ״נוראיות״ כגון ״פשיסט״ "פחדן", "בוגד", "חזיר", "עכברוש", "חוליגן" או "ילד רחוב". באירלנד, שגם היא למדה לא מעט מהאנגלים, אחד מחברי בית הנבחרים התנצל בפני היו״ר שהוא עומד להתבטא באופן בלתי פרלמנטרי כלפי חבר אחר, וקרא לעברו ״פק יו״. בניו-זילנד העדינה יותר, כל עלבון של חבר נחשב כהתבטאות בלתי מקובלת, כגון ״ליצן הבית״ או ״בעל אנרגיות של חילזון עייף שחזר מהלוויה״. בקנדה שיודעת לקלל בשתי שפות, גם ביטויים כמו ״הגעת לאוויר העולם כתוצאה מתאונה״, או ״אתה חסר אינטליגנציה״, נחשבים כסוף העולם. בישראל אין פרלמנט. וכל נושא הממלכתיות מוטל על חברי הכנסת שהפכה להיותשדהשיקוצים חסר גבולות, שבו רבע מהחברים בטוח בכלל שהוא בבית כנסת, רבע אחר מדבר כאילו הוא עדיין בקרב הגנה על הבית הנעלב בבלפור. רבע אובדי עצות שעוסקים בניקוב השפה באמצעות ביטויים מגוחכים כמו ״ממוזגות וממוזגי המזגן ברכבת״ והשאר - יפי נפש, שהביטויים הנזרקים לחלל גורמים להם להסמיק, ולהיזכר בימים שהכנסת הייתה מוסד ממלכתי, שכל מי שזכה לשבת בו היה אסיר תודה, או אסיר ציון. מוסד אפוף תהילה, שעורר יראת כבוד אצל בני נוער, ושארית הפליטה, שאינם זוכרים מניין הם באו ולאן ממשיכים מכאן. למעטים (מדי) שמכירים את המקור של רחוב ז׳בוטינסקי, אני מזכיר שזאב נהג לצטט את האימרה של קהלת: ״מותר האדם מן הבהמה״, והוסיף לה את התשובה - ״בטקס״, ללמדנו שמה שמבדיל את האדם משאר בעלי החיים הוא התנהגות מכובדת. כמי שכתב את הספר הנפלא ״שמשון״, זאב בסך הכל חיפש דרכים ללמד דרך ארץ את חברי בית”ר, והציב בפניהם את אידיאל הממלכתיות שחסרה ליהודי הגלותי המובס. בדיוק נזכרתי שפעם, אחד הנכדים של רבי כלפון משה הכהן רדף אחרי תרנגול שהסתובב בחצר. משלא הצליח לתפוס אותו, החל לנבל את פיו ולקלל. שמע אותו משה, יצא אליו ואמר: ״יא איבני, מה אתה רוצה ממנו, התרנגול הוא לא הסיפור בכלל, קללות מעידות על חולשתו של המקלל והוא הרי בלאו הכי לא מבין מה אתה אומר. דבר אליו בשקט, הוא יחשוב שאתה תרבותי, ויבוא אליך!״. ה! (תרגם מיידיש - אברהם לוינסון, אבל מי זוכר) זה ָ יפ ֵ ר ׂ ְ ים, ש ִ ה, אַח ָ יפ ֵ ר ׂ ְ ש To be or not to be כבר לא ביבי או טיבי, זה (תרגם מאנגלית - שייקספיר): לא בקללות, לא בשוטים אלא בהוד והדר! ולכל התמהות, התמהים ומה שביניהם, אם אתם עדיין לא מבינים מה לכל זה ולאדריכלות, פנו/נה/נו אליי בפרטי. אדריכל ד״ר עמי רן