אדריכלות ישראלית - גיליון 126

2021 אוגוסט 126 אדריכלים מציירים אדריכלות ישראלית 45 | | הפרוגרמה שמשדרת זרימה מרחבית, מאפשרת למידה בקבוצות בגדלים שונים, הן בכיתות, הן במסדרונות הלובשים צורה בהתאם לנסיבות, והן בחצרות הנפתחות ומתחברות לחלל הציבורי. אם זכרוני אינו מטעה אותי, כשפירסמנו את היכל התרבות באשקלון לפני כעשרים שנה, הדגשת את העובדה שפרטי הכותרות מדמים כפות תמרים המסמלות את עצי הדקל הנפוצים באשקלון. נכון, אבל לא רק כפות התמרים, אלא גם ובעיקר את פרחי החבצלת שקווי המתאר התמירים שלהם מזכירים לי את ילדותי באפרידר. אגב, וריאציות שונות של החבצלת מקבלות ביטוי בעבודות רבות שלי, כמו למשל בהיכל התרבות של בית שמש שנחנך לאחרונה, ואפילו בחתימת ידי. הזכרת קודם את אביך שלימד אותך שבמוזיקה קלאסית צלילים טפלים פוגמים בעיקר. ניתן לעשות אנלוגיה בין הנגינה הקלאסית שלך על גיטרה לאדריכלות שלך? בהחלט. כמו במוזיקה שבה כל צליל מיותר עלול לפגום בהרמוניה המדויקת, כך גם באדריכלות שבה כל המוסיף גורע. בשני המקרים מדובר בצלילים שנאספים לכדי יצירה שלמה. והערת שוליים, עד היום אני מצר על כך שמעצבת הפנים של היכל התרבות באשקלון, הוסיפה לתקרת הפואייה ״קישוטים״ שנתפסו בעיניי כמיותרים, ומאז אני מקפיד שכל פרויקט ציבורי שאני מתכנן יכלול גם את עיצוב הפנים. וכיצד זה מתחבר לצורת המניפה? העיצוב הנקי של קווי המניפה, מאפשר לי כמתכנן ולמשתמש כמתבונן, לזהות את ׳העיקר׳ ולזכך ממנו את ה׳טפל׳. הצורה הגיאומטרית הזאת מקבלת מן הסתם ביטויים שונים בהתאם לתכלית המבנה. בעוד שנקודת הממשק בין אלמנטים קשתיים לגופים אורתוגונליים יוצרת מתח ועניין, הקווים המעוגלים מושכים את העין, ומאפשרים למתבונן להבחין בכל סטייה הפוגמת ברצף הגיאומטרי. זה נכון מבחינה צורנית, אבל כיצד הגיאומטריה המניפתית תורמת לתפקוד המבנה? בהיכל התרבות בבית שמש, למשל, הגיאומטריה תורמת להבנת המבנה המורכב באמצעות אינטראקציה בין ארבעת הגופים התפקודיים: הפואייה, האולם, חדרי המינהלה והשחקנים, ומגדל הבמה. הפואייה המואר מזמין בפתיחות שלו את קהל המבקרים שבחוץ. לאחר הכניסה למבנה הקהל ״מוזרם״ אל דלת הכניסה לאולם באמצעות משפך המתפצל, מבחינת הגגות, לשלוש כנפיים קשתיות שמרחפות מעל הפואייה בגבהים שונים. לעומת הפואייה הפתוח, הבמה והאולם אטומים כלפי חוץ והוא שמייצר את "פנס הקסם" של התיאטרון, כאשר האווירה הנינוחה באולם מכינה את ציפיית הקהל לרגע המיוחל של תחילת ההצגה. המערך הקונספטואלי הזה מקבל חיזוק באמצעות חומרי גמר המדגישים את ההפרדה התפקודית בין הגושים: האולם מחופה באבן; מגדל הבמה מחופה באלומיניום החודר אל פנים המבנה ומהווה מרכיב עיצובי בפואייה ובחדרי השחקנים; תקרת האולם האליפטית נראית כצלחת מרחפת היוצרת "מאבק" סימבולי בין התאורה העילית הקרה לתאורת האולם החמה. ותרשי לי משפט סיום: אימא שלי שהייתה נערצת ואהובה עליי, הייתה נוהגת לומר שהתפוח אינו נופל רחוק מהעץ, אבל גם אם הוא נופל רחוק, הוא עדיין לא שזיף. אני, מה שאני. Above: Water colour sketch of the posts and beams of the Ashkelon Auditorium. Architect Giora Shafir. Bottom right: Giora Shafir's signature. Right page: Colorado Plateau Paria Canyon Vermilion Cliffs - Photo Melody Thomas.