2022 מאי 129 לבניה ירוקה אדריכלות ישראלית 5281 תקן 47 | | בחינת התקנות החדשות המחייבות בנייה ירוקה מגלה שהן אינן שונות מחוקי הבנייה שהונהגו במקומות אחרים בעולם לפני כארבעים שנה, למרות שמאז חלו שינויים רבים, הן בטכנולוגיית הבנייה והן באפשרויות לבסס אקלוםחכם המותאם און-ליין למצבים המשתנים. וחמור מכך, מה שהיה עד להמצאת המזגן תנאי בסיסי באדריכלות נכונה, נשכח, וקהות החושים התכנונית שהוא יצר העבירה את כובד משקלו של התכנון האדריכלי בעיקר לפסים חזותיים. לכל מי שבקיא בתחום ברור שחיסכון באנרגיה אינו מותנה בתוספת מאולצת של שכבת קלקר דקה לשיפור ההתנגדות התרמית של המעטפת, אלא בהטמעה מחודשת של עקרונות התכנון המסורתי של אדריכלות מודעת אקלים, שהייתה נהוגה במשך שנים בטרם המצאת המזגן. הבעיה היא שזניחתם מתרחשת במידה לא מועטה בעידוד תוכניות הלימוד שבהן ״חשיבה יצירתית״ שניראית טוב בהדמיות מחשב, מקבלת תשומת לב מועדפת, תוך מיסוד ההבדלה ההרסנית בין ״אדריכלות ירוקה״, שהפכה לנחלתם הבלעדית של ״משוגעים לדבר״, לבין אדריכלים מן השורה החשים שהם פטורים מעיסוק ב״גחמות ירוקות״. השאלההיא: האםכוונתהרשויותלעודד בנייהבלתי רלוונטית של ״בתי בוץ״, ייצור חשמל באמצעות מערכות מוגזמות של תאים פוטו-וולטאים ומיחזור מים דלוחים בשיטות פרימיטיביות, או שעדיף להשיב לאדריכלות את שפיותה הבסיסית משכבר הימים, כאשר המודעות לאקלים ולסביבה מוטמעים בתהליך התכנון כעניין שבשיגרה, ולא מתוך צורך להתקשט בתקנים בינלאומיים כגון האמריקאי, המתייחס לחמש קטגוריות LEED תקן בתחומי הבנייה השונים: אתרים בני קיימא; שימוש יעיל במיםן; אנרגיה; חומרים ומשאבים; ואיכות הסביבה. היות שלא כל הנושאים האלה רלוונטיים לצרכים הסביבתיים בכל אזורי האקלים השונים בתכלית, ניסיונותלעבוד על פיו בארץ אינהמוצדקת, ולעתים קרובות מוליכת שולל. כך למשל, בעוד שבאזורים קרים כמו סיביר ואלסקה, היכולת להתגונן בפני הקור מכתיבה את מציאות החיים. זאת בעוד שהבעיה העיקרית בישראל היא התגוננות בפני יום קיצוני בקיץ, וקור קיצוני (באזורים מסוימים) בחורף. כדי ליצור את השינוי הנדרש בתקן יש להתמקד בשלושה תחומים עיקריים: טרנספורמציה אנרגטית; טרנספורמציה חומרית, וטרנספורמציה חברתית. אין צורך להיות מדען כדי להסיק שהקטנת השימוש במזגנים ובתנורי חימום עשויה להפחית באופן ניכר את בזבוז האנרגיה ופליטות מיותרות של גזי חממה. אולם, המסקנה הקיומית המתבקשת מהקצנת תנאי האקלים בכל רחבי העולם היא, שבמקום לפסול באופן מוחלט את השימוש במזגנים (שהם ללא ספק המצאת המאה העשרים), צריך פשוט לצמצם את הצריכה שלהם באמצעות תכנון אקלימי נכון. וכדי לרענן את זיכרונם של אלה שהמזגן העביר אותם לעולם שכולו ׳לחיצת כפתור׳, מדובר בסך הכל בשישה עקרונות בסיסיים, שהקשר ביניהם הדוק: הצללה, בידוד, איטום, איוורור, הפניית המבנה ותאורה טבעית. התעמקות רבה מדי בתפקיד הבניין הבודד, מחמיצה את חלקה של הסביבה בהקטנת בזבוז משאבי הטבע, כמו למשל ניסיונות (כושלים ויקרים) למחזר מים דלוחים בבתי מגורים, כאשר כמויות אדירות של מים ואנרגיה הולכות לאיבוד כתוצאה משיטפונות בלתי מטופלים ברמה האזורית. יתירה מכך, גם נושא ההצללה המתעלם Right page: The Earthship at Stanmer Park, Brighton, UK, overloaded with ecological means of a self-sustainable house. left page: Eco Villa - The 'Mud House' project, at the Krishnanager Village, Swaraj Dweep (Havelock Island). בית הבוץ׳ בפארק סטנמר, ברייטון, בריטניה, עמוס לעייפה בעמוד הימני: ׳ באמצעים "אקולוגיים" של בית האמור לתחזק את עצמו. אקו וילה׳ - פרויקט בית הבוץ, בסווארג׳ דוויפ (האי האוולוק) בעמוד זה: ׳ בכפר קרישנאנגר, סוואראג' דוויפ (האי האוולוק).
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=