SI. 5281 for Green Building אדריכלות ישראלית Architecture of Israel #129 May 2022 | | 48 מנושאים קרדינליים באדריכלות עירונית - מרביתם מוזנחים לחלוטין בתקנות החדשות, כגון: הסתרה הדדית, אגירת חום קולקטיבית (כפי שמראים מחקרים של הגיאוגרף אריה ביתן כבר בשנות השמונים), והתעלמות מההשפעה הסביבתית של נקבות-רוח בלתי נשלטות בסביבת בניינים גבוהים. אחד העקרונות הבסיסיים של בנייה בת קיימא היא שימוש בחומרים מתכלים הניתנים למיחזור, הן מבחינת השימוש והן כמרכיב חשוב במניעת פגיעה ארוכת טווח בסביבה הטבעית. הכוונה היא להתאים את חומרי הבנייה (בעיקר במעטפת הבניין) לתנאי המקום. נושא חשוב אחר הוא בריאות המשתמש. היות שמרבית הזמן בני אדם מבלים בחללים סגורים, חברות הצבעים נאלצות לשנות את הרכב הצבעים הפולטות VOC המסורתיים המכילים תרכובות גזים רעילים ולעבור לצבעי פנים אקולוגיים המבוססים על גרפן, המונע פעילות פוטו-כימית ועומד בתקנים סביבתיים מחמירים. כאן חשוב להבדיל בין שני נושאים עיקריים באדריכלות - בידוד ואיטום - שתי פונקציות חשובות, שהקשר ביניהן מוחמץ לעתים קרובות. לעתים קרובות, דווקא חומרים המצטיינים ביכולת איטום גבוהה (דוגמת יריעת פלסטיק), לוקים בהתנגדות תרמית השואפת לאפס. לצורך זה פותחו בעשורים האחרונים חומרים מרוכבים - רב שכבתיים, המכילים בדרך כלל כמות גדולה של תוצרי עץ ממוחזר ואחוז קטן של פולימרים, כדי להשיג מספר פרמטרים מבוקשים, כגון איטום, בידוד ועמידות. ההתנגדות התרמית של חומר נקבעת על פי משך הזמן הדרוש לטמפרטורה חיצונית להשפיע על הטמפרטורה בתוך המבנה, ולהפך. היות שרמת הבידוד האפקטיבית של מעטפת הבניין נמדדת באמצעות סך כל התכונות הפיזיקליות של החומרים המרכיבים אותה, היא ניתנת לשיפור באמצעים שונים, כגון טיח, חיפויים שונים ואמצעי בידוד אחרים (ראה מאמר בהמשך בנושא חיפויים וציפויים). בתוך כך עולה לעתים קרובות שאלת השימוש בעץ בארץ, המהווה מצד אחד חומר בנייה אידיאלי בעל התנגדות תרמית גבוהה פי ארבעה מבטון, 126 מפלדה, ופי 24 פי שישה מפלסטיק, פי מאלומיניום. אולם, בשל התלות המוחלטת ביבוא עץ לבנייה, השימוש בעץ נחשב בארץ (כמו גם במקומות אחרים בעולם) לטאבו, בין היתר משום שהוא פחות עמיד בתנאי מזג אוויר קיצוניים, ואינו מתאים לתקנות האש והמיגון המחמירות בשל תנאי השטח. חשוב לציין שגם בנושא זה בורות ודעות קדומות גורמות להתעלמות כמעט מוחלטת מהאפשרות לייבא לארץ בתי עץ מוכנים, תוך התאמתם לתקנות הבנייה המקומיות וחיסכון עצום בייצור פסולת בניין הרסנית, במיוחד לאור העובדה שהבנייה בבטון בלאו הכי מחייבת שימוש נרחב בעץ לצורכי תבניות היציקה (ראה מאמר .)127 נרחב בנושא בגיליון ניסיונות שונים לטעת עצים במקומות בלתי מתאימים (בעיקר מסיבות פוליטיות) כשלו, ונטיעתם במקומות הנכונים נעשית ברישול ובחוסר הבנה מספקת תוך גרימת נזקים לצמחייה המקומית. ראוי להדגיש שכדור הארץ הוא מערכת אקולוגית סגורה, שבה פחמן דו-חמצני הנפלט ביערות בצפון אירופה שמיועדים לתעשיית הבנייה, עלול להוציא מהמחזור עצים בוגרים במקומות אחרים, אלא אם כן מקפידים על איזון מושכל בין צמיחת העצים החדשים וכריתת העצים הבוגרים, במגמה ליצור ׳יער בר-קיימא׳. מחקרים מראים שהשימוש בעץ לבנייה, כולל המשאבים הדרושים לייצור, השינוע והתחזוקה, עדיף מכל הבחינות על הבנייה מבטון, פלדה או אלומיניום, בעיקר משום שהשימוש המתחייב לצורכי בידוד בפוליאוריטן ופוליסטירן מוקצף (קלקר), מבוססים על נפט. בעיקרון, כדי לתכנן מבנה או סביבה מודעת אקלים, מספיק ידע בסיסי, מעט ניסיון והיגיון בריא. למוח האנושי הפועל על אינטואיציה, רגשות ורצונות יש (עדיין) יתרונות גדולים על המחשב ואין חשש שהוא יחליף אותנו בקרוב. אולם, כאשר מבנה בעל שלד עץ המשפר את עמידותו בעמוד זה: באמצעות חיפוי קשיח מבודד. בית עץ בעל חזות מודרניסטית, בעמוד השמאלי: אמבויס, צרפת.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=