2022 אוגוסט #130 צ׳יטוט עם דני קייזר אדריכלות ישראלית 73 | | | הכוח המוקנה לרשויות המקומיות מציב את ראש מינהל ההנדסה במקומות הרגישים ביותר של החברה הישראלית. מקומות שבהם ההון והשררה שותים ביחד, ולא תמיד עוברים את מבחן ה״ינשוף״ החברתי. ולא בכדי, חלק נכבד מראשי הערים נאלץ לנשום באופן אישי את האווירה שמאחורי הסורגים. אני מכיר אותך שנים, ואני בטוח שכשסיימת את תפקידך כמהנדס העיר היקרה בעולם, בירכת את הגומל... זה לא ה"כוח שמוקנה לרשויות", זו הבירוקרטיה הבלתי נסבלת שמותירה אנשים, במיוחד כאלה שתחום הבנייה אינו עיסוקם העיקרי, או שמושקעים במיליוני שקלים, פעורי פה נוכח השרירות והטיפשות שמתלווה למהלכים תכנוניים, גם כאלה שבבסיסם כוונה טובה. כל מהלך ממשלתי/חקיקתי שנעשה בשנים האחרונות לייעל, לשפר ולקצר את תהליכי התכנון - אישורי תוכניות (תב"ע) או רישוי בנייה, הביא בדיוק את ההיפך והתהליכים הולכים ומתארכים. לא נזקקתי לברך את הגומל כשסיימתי את תפקידי כראש מינהל ההנדסה של עיריית תל אביב בגלל שעם כניסתי לתפקיד, החלטתי שאיש לא יפיל אותי בשום פח. קבעתי לעצמי מסגרת זמן ומטרות להשגה בתחום התכנון העירוני ובתחום יצירת וודאות ושקיפות בכוונות התכנון בתלאביב, כדי להתמודד עם שרירותה של הפקידות באשר היא. זו הייתה החלטה קלה ופשוטה - כי לא אתן לאיש את הסיפוק או היכולת לעוות את הדמות שמשתקפת לי כל בוקר במראה. וכן, הייתה לי הזכות לעבוד עם ראש עיר שהביא איתו ערכים של יושרה, ניקיון דעת, ומתן דין וחשבון על כל פעולה, יחד עם חופש פעולה וגיבוי מלא. לי זה מאוד התאים, באוירה התרבותית שרון חולדאי מקרין על הארגון, אין שום סיבה ליפול בפח. כן. זה נשמע טוב. למרות שאני מכיר בעיריית תל אביב כאלה שקופצים לפח, נמשיך... במבט חטוף בפרויקטים שלך עולה שאלת המהות. אני ) שום 2000-2005( יודע שבמשך שש השנים דבר בתל אביב לא היה צומח בלעדיך, ושואל את עצמי, מה ההתנסות הזאת עשתה למשרד הפרטי שלך, שאגב המשיך לפעול בניהולם של רעייתך מירי קייזר ושותפך אילן לקנר במקביל לעבודתך בעירייה. אני זוכר היטב שגם הפרויקטים שלפני לא היו קטנים, אבל נדמה לי שכעת הם הרבה יותר יוקרתיים, במיוחד ההתחדשות העירונית, שעוד מעט אשאל אותך שאלות גם לגביה. אכן, על אף הכוח והעוצמה הגלומים בתפקיד מהנדס העיר ובמיוחד בתל-אביב, עובדה היא שאין הרבה אדריכלים בשוק הפרטי שקופצים עליו. ואתה מוצא שרוב רובם של מהנדסי הערים המכהנים כיום הם אנשי המערכת, שקמים ומתקדמים מתוכה ובתוכה. בניגוד להם, ההזדמנויות המקצועיות שניקרו בדרכי מאז סיום הלימודים בטכניון, הביאו אותי למצב שכמעט כל עשור נמצאתי בסיטואציה שאיפשרה לי התרחבות, ונוצר מהלך "טבעי" של התקדמות מקצועית, שאחד משלביה היה תפקיד של מהנדס העיר תל אביב. הקורא בטח היה מבקש ממך שתפרט... לאחר סיום הלימודים התחלתי לעבוד במשרד של עדה ורמי כרמי, מקום שהיה בית ספר, למעשה, בית מדרש לאדריכלות, בין אם מדובר במבנים ובין שנים, 5 במערכות עירוניות. בעבודתי שם במשך שאם סופרים גם את הלילות הן שוות למעשה . רכשתי שם כלים של גישה לתכנון, של 10- ל ביקורת ובקרה עצמית, ללא פשרות. למדתי מעדה ורמי, כל אחד בדרכו ואישיותו המיוחדת, שמעבר לכל רעיון יש תמיד פתרון טוב יותר. למדתי שהכול עניין של גישה, שאין הבדל בין פרויקט גדול לפרויקט קטן, שלדרך ולסיפור שהוא מייצר יש חשיבות ייחודית בפני עצמה. ואיך זה מביא אותך לשרוד שש שנים בעבודה הסזיפית בעירייה? לאחר שסיימתי את העבודה אצל ה׳כרמים׳, שמאי אסיף שהחל אז את תפקידו כמהנדס העיר ), הציע לי לעבוד במוסד 80- (באמצע שנות ה העבש והמסויד במינהל ההנדסה - זה עם עגלת התה במסדרונות. זה נתפס בעיניי כמעשה אווילי, במיוחד לאחר שעבדתי באחד המשרדים הפיוטיים   מרחב שומרון 1234/ תב"ע - תא 0202 מאושרת פברואר מ"ר מסחר ותעסוקה 000,051 יח"ד 061,1 מבני ציבור This page: Architect Danny Kaiser. Right page: The Shomron Complex, 57 dunam, at the location of the old Central Bus Station, between the streets - Begin, Hagdud Ha'ivri and Mount Zion. Kaiser Architects & Town Planners Danny Kaiser, Amichai Friedman, Adi Ephraim.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=