אדריכלות ישראלית - גיליון 132

2023 פברואר 132 מלונות בוטיק בעכו העתיקה אדריכלות ישראלית 51 | | | ״המאורעות שהתרחשו בעיר במהלך שובר חומות שברו לי את הלב פעמיים. גם כלכלית וגם ריגשית. אחת היחידות הקודמות שלנו נשרפה כליל. זה היה אירוע מאוד קשה עבורי בעיקר כמעצבת (שכל פרויקט כזה עבורי הוא כמו לידה פונדקאית) ופחות כיזמית. מבחינה כספית המדינה פיצתה אותנו. אבל אין ספק שהמרקם העדין של היחסים עם המקומיים, שאיפיין את העיר עד לאותו אירוע, נסדק. ״הסיפור הראשון הוא הסיפור הלאומי כמובן. עכו עיר פלסטינית. במהלך מלחמת 1948 הייתה עד השחרור, רוב תושביה גורשו או ברחו ממנה, והעיר עברה תהליכי ייהוד דרמטיים בעזרת יישובה בעולים חדשים. הסיפור השני הוא ההיבט הכלכלי-מעמדי. בעשור האחרון חל בעכו שינוי והעיר העתיקה משכה אליה יזמי תיירות יהודים ופלסטינים, שהבינו את הפוטנציאל התיירותי הטמון בה. ״התושבים הערבים שמתקשים לעמוד בפיתוי, מוכרים בתים לכל המרבה במחיר, ונדחקים מהמשחק החוצה בתהליך טוריסטיפיקציה ), כלומר, ג'נטריפיקציה שמונעת touristification( על ידי שיקולים תיירותים. חלק מהתושבים המקומיים בעכו חוו את התהליך כניסיון השתלטות. מחירי הדיור והמחיה עלו משמעותית, והמרקם החברתי של המקום השתנה בגלל בעיות חנייה, פעילות מסחרית תיירותית ורעש. כתוצאה מכך הקהילה המקומית הידלדלה ואלה שנשארו התחילו להרגיש ניכור כלפי המקום. הסיפור השלישי הוא סיפור הפשיעה. האוכלוסייה הפלסטינית שנותרה בעכו העתיקה היא אוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך וכוללת גם כמה משפחות פשע. וכך, העדר הטיפול בפשיעה בחברה הערבית, שנתפסה בעיני חלקים מהציבור הישראלי-יהודי כבעיה של מישהו אחר, הופנתה כלפיו כחרב פיפיות. הסיטואציה הסוציו-מרחבית הזאת מציבה למעשה את האדריכלים גם בפני תפקיד חברתי, שיעודד את המשך הפיתוח העירוני בדגש על יזמות מקומית, כדי לנטרל את ההתנגדות המקומית, ולפתח תיירות אותנטית שתיטיב עימם ותאפשר להם לחיות כקהילה אחת באזור המתפתח על מנת למנוע את סבב המהומות הבא. ״אני גדלתי בחיפה, תמיד חלמתי להיות אדריכלית. מאז שאני זוכרת את עצמי. אולם כשהגעתי לטכניון וכבר התקבלתי לפקולטה לאדריכלות, אבא שלי - מהנדס מכונות, חשש שהבת שלו לא תצליח להתפרנס מהמקצוע הבלתי ברור הזה והציע שאדבר עם ידידת המשפחה, אדריכלית שאמרה שזה אכן מקצוע קשה וסיפרה שלא מעט לקוחות מרגישים שהם קונים אותך ואת הזמן שלך, ולכן קשה מאוד להתפרנס ממנו. ונבהלתי. עשיתי פנייה 22 ״הייתי אז צעירה בת חדה לעבר הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, שנים, 10- ולאחר סיום הלימודים עבדתי בהייטק כ עד שהבנתי שלמרות שאני נהנית ומצליחה אומנם להתפרנס, אני לא ממצה את מאוויי העיצוביים, והחלטתי שזה הזמן להגשים את החלום שלי. היה לי ברור שאני לא חוזרת לטכניון לחפש תארים ותעודות. מצאתי סטודיו אלטרנטיבי בת״א שמלמד אדריכלות ועיצוב, ושם למדתי שנתיים בשיטת האמן והשוליה כולל סטאז' מפרך על פרויקטים אמיתיים״. מפת עכו העתיקה. בעמוד הימני: מופע של האופרה הישראלית ב״אולמות למעלה: האבירים״ הטמפלריים, שנחשפו מתחת למבנה שנבנה בעכו ע״י השליט 18- המצודה מסוף המאה ה העות'מאני אחמד אל ג'זאר. Above: The Israel Opera performance at the Templar Knights Halls under the 18th century fortress built in Acre by the Ottoman ruler, Aḥmad al-Jazzār.

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=