2023 פברואר 132 שימור מבנים אדריכלות ישראלית 73 | | | ראשית לכל, חשוב להדגיש, שהברוטליזם איננו סגנון אדריכלי, אלא שיטת בנייה שלא פסה מן העולם. היות שהבטון היה וכנראה יישאר חומר הבנייה השמיש ביותר, הבטון החשוף כשלעצמו לא נעלם מהזירה והוא שב ומשתתף כמרכיב עיצובי חשוב בזרם האקלקטי הפוסט-מודרני שמעניק לגיטימציה לשימוש במרכיבים מבניים כמוטיב עיצובי. סגנון שאינו מתבייש בגווניו המונוכרומטיים של הבטון, המשמשים כרקע מאזן לחומרים וצבעים אחרים. המגמה הזאת מצליחה בעשורים האחרונים להשיב לבטון החשוף את כבודו הנרמס, כאשר דוגמאות קלאסיות מעוררות עניין שבות וצצות במקומות שונים בעולם, באמצעות מבנים ברוטליסטיים שהפכו להיות אייקונים תרבותיים (כגון, של טדאו אנדו ביפן ואדריכלים בוסטונים בארה״ב שקוראים למתג מחדש את הסגנון ולהסיר משמו את הקונוטציה השלילית). וכאן ראוי להבליט מאפיין אחד חשוב אחר של שיטת הבנייה בבטון חשוף, ששב ועלה לאחרונה כחלק מקמפיין האדריכלות הירוקה. מדובר בהתנגדות התרמית של הבטון, שאינה עומדת בתקנים הנדרשים, ולכן היא מחייבת שימוש בחומרי חיפוי וציפוי להגדלת היעילות התרמית של הבניין (ההתנגדות התרמית של קיר בטון בעובי ס״מ קטנה יותר מזו של שכבת קלקר בעובי 20 ס״מ.) בין אם הברוטליזם כשיטת בנייה אהודה 3 - בעיקר על ידי אדריכלים שמחפשים בה את ״האמת האדריכלית״ - המאפיין התרמי החשוב הזה פועל למעשה נגד האדריכלות הברוטליסטית. חשוב לזכור, שדווקא אדריכלים מודרניסטיים שעבודותיהם נחשבות עד היום כדוגמה לאדריכלות טובה, אימצו את התפיסה האסתטית של רעיון ״המכונה״ המבטא קשר ישיר בין פונקציה לצורה. ביניהם, מבני הממשל בשנדיגאר של לה-קורבוזיה, מגדל הקפסולות ״נקאגין״ שתוכנן בטוקיו על ידי קישו קורוקווה (ונהרס), התיאטרון 1976- הלאומי המלכותי (המגלומני) שתוכנן ב ע״י דניס לאסדון, או מתחם הברביקן שתוכנן בשנות השבעים בלונדון על ידי צ'מברלין, פאוול ובון, ועוד רבים וטובים אחרים. מעניין לציין, שכחלק מיישום הביטויים המקומיים שהקוד הבינלאומי מאפשר, הבטון החשוף זכה לעדנה דווקא בארץ, שבה נותרו עד היום כמה מבנים חשובים שמהווים נקודות ציון חשובות בהתפתחות האדריכלות הישראלית, בניהם: בניין הספרייה המרכזית באוניברסיטת בן גוריון, בתכנון נדלר-נדלר-ביקסון, שהתווה את השימוש בבטון חשוף כסגנון בנייה מזוהה של אוניברסיטת הנגב, בניין הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל על ידי לאו קאהן, בניין 1986- אביב שתוכנן ב על ידי רם 1976- בי״ס עמל בתל אביב שתוכנן ב כרמי, בניין עיריית בת-ים בתכנון אלדר שרון, צבי הקר ואלפרד נוימן, שהקדים את זמנו מבחינה אקלימית באמצעות ארובות האיוורור, שהוסרו מגגו מתוך בורות על ידי אגף ההנדסה, לטובת מזגני אוויר, ועוד רבים אחרים שחלקם עומד בפני הריסה לטובת ניצול נדל״ני כלכלי יותר. הברוטליזם אמנם לא צמח בארץ, אבל יש בבניינים האלה מרכיבים צבריים, המתבטאים מצד אחד בחיספוס שרירי גס, ומצד שני בישירות תכליתית שורשית. ולא פחות חשוב מכך, היות שמרבית המבנים הברוטליסטיים תוכננו לפני עידן המזגנים, חלקםהגדול מצניעמאחורי הביטוייםהגיאומטריים הבולטים שלהם, אירגון מרחב פונקציונלי, ובעיקר - אמצעי איוורור והצללה טבעיים ראויים לחיקוי. הצורך הדחוף בהקמת מערכת שלמה ומורכבת של מבני ציבור במדינה הצעירה - ביניהם בסיסים צבאיים, בתי חולים, בתי משפט, אוניברסיטאות, תחנות אוטובוס, מרכזי מינהל, חדרי אוכל במרחב הקיבוצי, בתי הבראה ודיור ציבורי שהחליף את המעברות - הכל בתקציבים זעומים, הכתיב את This page: Sourasky Central Library, Tel Aviv University. Architects: Nadler-Nadler-Bixon-Gil. 1968. Right page: Kinneret Hotel, Tiberias. Architects: Arie and Eldar Sharon 1973.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=