Editorial Architecture of Israel #133 | May 2023 | אדריכלות ישראלית 2 ללכת פייפן או לחלוף עם הרוח דבר העורך אין צורך להיות חכם ציון כדי לדעת שהדרך היחידה המובילה ממקומות נמוכים היא מעלה. אבא שלי לימד אותי שכל ירידה היא גם עלייה בכיוון ההפוך, והוא כמעט כתב את השיר ״בן אדם, עלה למעלה, עלה״, אבל ברגע האחרון אימא שלי הזכירה לו שהרב קוק יצחק כבר הקדים אותו באיזה חמישים שנה. איך שלא נסתכל על זה, מלמעלה או מלמטה, המדינה נמצאת כיום באחד המקומות הכי נמוכים בתולדותיה, ואין משם, מן הסתם, שום דרך החוצה מלבד לעלות בחזרה למציאות. בזמנים כאלה אני מהרהר בפסוק הכי יפה בתהילים: ״גַּם כִּי אֵלְֵך בְּגֵיא צַלְמָוֶת ֹלא אִירָא רָע כִּי ַאתָּה עִמָּדִי״, והשאלה הניצבת בצלמוות של המאבק בין שני צידי ״הרפורמה״ היא: מיהו ״אני״, מיהו ״אתה״ ומיהו ״עמדי״. ״יש בך כנפי רוח״ (כתב קוק) אבל הוסיף מיד ״כנפי נשרים אבירים״, כדי שנבין שהגשמי והשמימי הולכים כאן יד ביד. והמשוררת אסתר שמיר ענתה לו כמעט כנבואה - ש״במקום הכי נמוך בתל אביב אסור לך להפנות את הגב, כי השקט מאיים להתלקח, ומישהו יפסיד את עצמו בקרב... כי הלב מונח חשוף על השולחן... שותה את המרירות שמסביב; שותה, וכל החדר נעלם... נשארת כאילו אין ברירה, וממשיכה לרדת הלאה נמוך יותר מפני האדמה״. לרדת לאן אסתר - מהארץ? מהשמיים?... הרי אין באמת הבדל ביניהם, כי אלה צודקים כשהם מתעקשים שלא הולכים לקרב בלי תפילה, ואחרים - כאשר הם טוענים שאנחנו עדיין חיים על החרב, ורק עם תפילה אי אפשר להתגונן, כי החרב ממשיכה להכות בנו על ימין ועל שמאל, בלי שום הבדל בין דת, גזע וצבע העור. פעם היינו גאים שהמקום הכי נמוך בעולם הוא כאן, בים המלח, סך הכול שלושים וארבעה ק״מ מהמקום הכי גבוה בירושלים. אבל ים המלח התייבש, ה״גאים״ הפכו להיות ״מוקצים״, ואפילו התואר הלך פייפן, כאשר מקום נמוך יותר התגלה באנטרקטיקה. ולך תדע, ״אולי כי שם אין סוסים שמדברים עברית, אין אנשים שלא מתים, ואין ארמון ברחוב הירקון״. צ'מברליין, ראש ממשלת אנגליה במלחמת העולם, טעה לחשוב שאי אפשר לסמוך על האמריקאים, אבל צדק כשאמר שבקרבות אין מנצחים, כי כולם מפסידים! ובוב דילן תירגם בכישרונו שללכת פייפן זה בעצם לחלוף עם הרוח. לא צריך להיות חכם ציון כדי להבין שכנפי רוח אינן שוות בלי כנפי נשר אבירים, אלא אם כן הן חוברות למהות אחת... ״כי כוח עז לך, אל תכחש להם, פן יכחשו לך ״. כולנו יודעים שסוד הקיום שלנו מונח (על הכף) בסינרגיה בין הגשמי והרוחני. בלעדיהם, אנחנו עלולים ללכת פייפן, או לחלוף עם הרוח, תלוי באיזו שפה אנחנו מפנטזים. אדריכל ד״ר עמי רן https://www.youtube.com/watch?v=dNHuLCKbGlo לחץ להאזנה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=