2023 אוגוסט 134 בינה מלאכותית אדריכלות ישראלית 81 | | | While processing information in the brain is based on endless connections between nerve cells (above), Artificial Intelligence is based on an algorithmic definition of a limited number of parameters, each, at best resembles logical cause and effect-based, usually, linear processes (right page). אחת השאלות המעסיקות כיום את האדם ״הנבון״ היא השאלה האם קיימת סכנה שהבינה המלאכותית תשתלט על הבינה האנושית, כלומר האם יש מצב שבו החלטות גורליות יופקדו בידיו של המחשב, והוא עלול להסיק מסקנות שגויות ולקבל החלטות הרות גורל. התשובה המיידית היא, שהיות שהמונח ׳בינה מלאכותית׳ הוא לא יותר מאשר המצאה שיווקית של חברות לייצור תוכנות, אין שום סיכוי שתוכנה כזאת או אחרת תשתלט על העולם, אלא אם כן, בני אדם יהיו מספיק טיפשים להניח שכן, וכאן בעצם נמצאת הבעיה. הבינה המלאכותית מבוססת על הגדרה אלגוריתמית של מספר מוגבל של פרמטרים, כל אחד מהם מדמה במקרה הטוב מערכת קשרים לוגית - בדרך כלל ליניארית - המבוססת על פעולה ותגובה. מדובר בסה״כ באוסף של חוקים סינטקטיים וסמנטיים המגדירים בעצם כל שפת מחשב פורמלית. זאת כאשר תהליכי העיבוד והולכת המידע במוח מבוססים על אינסוף קשרים המתקיימים בין תאי עצב, שנפגשים זה עם זה בנקודות המכונות סינפסות. כל תא עצב יכול ליצור אינסוף קשרים עם עשרות עד אלפי תאי עצב אחרים, בהתאם למורכבות מערכת העצבים של בעל החיים. מסתבר שאת רוב ההמצאות החכמות ביותר בעולם המציאו ישראלים, ביניהן:- האינטרנט, דוד השמש, הטפטפות, מצלמות אנדוסקופיות )Stent זעירות הניתנות לבליעה; התומך העורקי ( שמציל כל יום מיליוני בני אדם ברחבי עולם, הדיסק און-קי, וגם את ״הגולם שקם על יוצרו״. מדובר בלא אחר מאשר הגולם מפראג - יצור אגדי שהומצא ע”י המהר”ל מפראג (רבי יהודה ליווא) , כשליח יציר האדם, שתפקידו היה 16- במאה ה להטיל אימה על נוצרים שהפיצו עלילות דם על היהודים. הפואנטה של הסיפור הזה היא, שה״גולם״ האגדי היה פעיל רק בימות החול, כדי שלא יחלל את השבת. וכדי שהדבר יתאפשר, על מצחו של הגולם הייתה חקוקה המילה ‘אמת’, וכל מה שהיהודים היו צריכים כדי ״להוציא את נשמתו״, היה מחיקת האות ‘א’ כדי שתישאר רק המילה ‘מת’. האגדה מספרת, שפעם אחת, המהר”ל שכח להשבית את הגולם לפני כניסת השבת והוא השתולל ברחובות פראג תוך כדי חילול שבת והטלת אימה על הגויים. וכדי שהגולם לא יפגע גם ביהודים, המהר”ל רדף אחריו עד לפתח בית כנסת “אלטנוישול” ושם הוציא ממנו את רוח החיים והגולם התנפץ לרסיסים. עד היום, בית הכנסת משמש מוקד עלייה לרגל לסקרנים ויש הטוענים שרסיסי הגולם נמצאים עדיין בעליית הגג של בית הכנסת (הנעולה כמובן). וכדי לשמר את המומנטום, בחנויות המזכרות בפראג ניתן לרכוש פסלונים וספרים אודות אגדת הגולם. בסיפור הזה קיימת למעשה גם התשובה השלילית לשאלה, האם יש מצב שבו הבינה המלאכותית שאינה שונה במאום מהגולם מפראג - תקום על יוצרה ותשתלט על העולם, במקרה שמישהו ישכח להוציא ממנה את השטקר, ויפקיד בידיה את ההחלטה מתי להכניס את השטקר מחדש, או שייצור מצב שבו כלל אין צורך בשטקר; מצב בלתי אפשרי במצב שבו חברת החשמל מכתיבה את חיינו, שולטת בהחלטות הממשלה, בעוד שתהליכי העיבוד והולכת המידע במוח מבוססים על אינסוף קשרים המתקיימים בין תאי עצב (למעלה), הבינה המלאכותית מבוססת על הגדרה אלגוריתמית של מספר מוגבל של פרמטרים, כל אחד מהם מדמה במקרה הטוב מערכת קשרים לוגית - בדרך כלל ליניארית) המבוססת על פעולה ותגובה (בעמוד הימני).
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=