National Library of Israel אדריכלות ישראלית Architecture of Israel #136 February 2024 | | 10 מדובר באחד המבנים הסמליים של מדינת ישראל לצד הכנסת, מוזיאון ישראל, משרד האוצר ובית המשפט העליון. במסגרת זו הספרייה הלאומית היא מוסד סטטוטורי שנועד לשמר אוסף מקיף של כל הכותרים הספרותיים היוצאים לאור בארץ בפרט, ובעולם היהודי בכלל. כמוסד אקדמי שכונה בגלגולו הקודם בית הספרים הלאומי האוניברסיטאי, המוסד נמצא באחריות האוניברסיטה העברית בירושלים. הספרייה מכילה כיום למעלה מחמישה מיליון פריטי דפוס. בהתאם לכך, המבנה, על כלל מרכיביו הפונקציונליים והסמליים, נועד להוות מקום מפגש לצורכי מחקר ולימוד, דיון והתבוננות, ואף מקור השראה בפני עצמו. בניין הספרייה מורכב משלושה חלקים עיקריים: המונולית – הגוף העיקרי המחופה באבן ירושלמית (בהתאם לחוק הירושלמי שמחייב לחפות כל מבנה באבן), ועיצובו נעשה בהשראת אבני הכותל המערבי, כאשר פתחים במעטפת מכוונים למבטים ספציפיים אל מבני הסביבה, מוזיאון ישראל, הכנסת ומבני הממשלה, ובמקביל מחדירים אור טבעי לעומקו של המבנה. צורת המבנה עוקבת אחר קווי המגרש המשולש, כאשר הפאה הדרום-מזרחית ניצבת במקביל לציר המרכזי של מוזיאון ישראל שממולו. המפגש הצורני המונגד בין המונולית המשולש והמסות האורתוגונליות השקופות הנושאות אותו, מייצר קונזולים בולטים במיוחד, היוצרים הצללה עצמית על שתי קומות המסד, ובהשראת החצר הירושלמית המסורתית - על חלקים בגן העוטף את המבנה. ביטול הגדרות סביב המבנה היווה יעד חשוב בתכנון, במטרה לעשותו מזמין ומסביר פנים לציבור. כתוצאה מכך (אגב, בדומה למתחם בית המשפט העליון), הציבור יכול לחוות את גני הספרייה ללא גדר, בניגוד לבנייני הממשלה המסתגרים בסביבתה. היות שהמבנה ממוקם על גבעה שבה קיים הפרש גובה של כשמונה מטרים בין הרחובות קפלן ורופין הגובלים בו, הגבעה נחפרה במהלך הבנייה, אך שוחזרה באמצעות קונסטרוקציית בטון שיוצרת חמישה מפלסים מתחת לפני הקרקע המכילים את מטרים, 20 "המטמון" - הכולל מחסן אוטומטי בגובה ובו למעלה מארבעה מיליון פריטים. ותחת שכבות של בטון מזוין ממוקמת "תיבת האוצר", הכוללת אוסף של ספרים נדירים ופריטים יקרי ערך, דוגמת כתבי יד מקוריים של הרמב"ם, ניוטון, קפקא, איינשטיין ועוד, עבורם תוכנן גם אולם קריאה ייעודי. במרתף נבנה גם חניון, פונקציות תומכות, מרכז אנרגיה כדי לאפשר גג נקי ממערכות טכניות, מעבדות ) המוארים באמצעות מספר 1- ומשרדים (במפלס חצרות אנגליות שמחדירות פנימה אור טבעי. מבחינת הפנים, בלב הפרויקט ממוקם "באר הידע" - רצף טבעתי של מרחבי קריאה ומדפי ספרים, המחבר בין שלושת חלקי הבניין. בתחתית ה"באר״ חלל דמוי מערה, ובו עמדת צפייה במטמון הספרים - חמשת מפלסי האחסנה שבבטן האדמה והמערכת הרובוטית המשנעת אותם. Lead במסגרת התאמת הבניין לתקן האמריקאי שולבו מספר מערכות חוסכות אנרגיה, Platinum ביניהן טבעת של פאנלים פוטו-וולטאים המקיפים את הסקיילייט המרכזי, החדרת אור טבעי מסונן, ומערכת קירור טבעית הפועלת על אגירת קור פסיבית, המוחדרת בשעות הלילה דרך רפפות מיוחדות בטרסות, אל החלל התת-קרקעי, וממנו האוויר הקר נשאב (בחזרה) בשעות היום אל מערכת המיזוג של הבניין. המבנה עטוף בגן ירושלמי מעוצב, בו כיכר ציבורית פתוחה ומוצלת כאמור על ידי כרכובי הבניין הבולטים מטרים בצד המזרחי מעל הכיכר, מעבר לקומת 26 המסד. פסל סביבתי של האמן מיכה אולמן יוצר מערך אבנים שיוצר מעין שעון שמש מסלעי אבן שעליו A חצובות האותיות "א" בעברית, ״אליף״ בערבית ובאנגלית, תוך הדגשת האותיות העבריות המוארות בכיכר בשעות היום השונות. חתכים במעטפת הבנייןבשרטוט למעלה: הכניסה מרחוב קפלןלמטה: אביעד בר-נסצילום: מבט על בליטת המונולית בעמוד השמאלי למעלה: מעבר לקומות המסד מרחוב קפלן פינת ישיבה בכניסה בעמוד השמאלי למטה מימין: לבניין Hufton + Crow צילומים: בעמוד השמאלי למטה משמאל: בניין הכנסת הנראה דרך חרך הצצה במעטפת המונולית מילר בלוםאדריכלי נוף: לימור גויליצילום:
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=