אדריכלות ישראלית - גיליון 136

P2 פרופיל העונה - סטודיו 35 | | | 2024 פברואר 136 אדריכלות ישראלית תוכנית השדרה הכפולה של וכמן ממשיכה עד היום להעסיק את פרץ, ובמקביל לעיסוקו כאדריכל הוא פעיל במסגרות חברתיות שונות, תוך ניסיון להשפיע על פניה וציביונה של המדינה. לחלקן יש קשר ישיר (ורלוונטי במיוחד כיום) לעצם קיומינו ב״ארץ המובטחת״, כגון עמותת "שכנים", שעוסקת בהיבטים התכנוניים של יחסי יהודים וערבים, שאת שורשיה האידיאולוגיים יעקב ״ינק״ בבית הוריו, שהיו בעלי מודעות חברתית וסביבתית עמוקה. כפועל יוצא של פעילותו החברתית, יעקב פרץ הגיע לפני כעשרים שנה ליישוב הקהילתי כמון, שמקפיד לקלוט אדריכלים P2 והקים את סטודיו צעירים תושבי הפריפריה הגלילית. ״למרות אופייה המסורתי של הבנייה בסביבתנו, אנחנו מתעקשים תמיד להתוות ׳קו עיצובי אחר׳, כזה שמתאים לזמן, למקום ולבני האדם שחיים בו. קו מחשבה שמתאפיין בפשטות וניקיון צורני, אבל נתמך בחומרי בנייה חדישים, תוך איזון מתבקש בין ישן לחדש.״ פעם, לאדריכלים היה ברור, שכאשר הם מתכננים בניין, ההתייחסות לסביבה ולאקלים היא נקודת מוצא בסיסית. כלומר, שכל תכנון מתחיל בהתוויה של כיוון החזיתות ביחס לשמש, יצירת הצללות בהתאם לעונות השנה, החדרת אור טבעי ואיוורור, בידוד ואיטום. עכשיו, הטרנד הירוק שהשתלט על האג׳נדה התכנונית ״מעכיר״ את המובן מאליו בהפיכת המבנים ל״מתקנים״ לייצור חשמל וטיהור מים, במקום לעסוק בהקטנת הצורך במיזוג אוויר תוך ביטול גורף של יתרונותיו הבולטים כהמצאת המאה, שאינה עוברת (וגם לעולם לא תעבור), ממש כמו המקרר החשמלי, שהחליף את עידן (בלוק) הקרח, הרובוט, שהחליף את שואב האבק בידיו של העובד הזר, והחומרים המרוכבים, שנועדו לייעל את תכונותיהם של חומרי הבנייה הבסיסיים. ״כבודו של הטרנד הירוק במקומו, אבל לדעתי הוא אמור להיות חלק מתוך ראייה רחבה יותר של עתיד הכדור, ואני כלל לא בטוח שהפעולות שהוא מקדם נכונות תמיד. ברור בלי ספק, שאם מטרת העל של האדריכלות היא להפוך את העולם למקום טוב יותר לחיות בו, יש חשיבות גם לשיקולים "ירוקים". אבל, כדי לממש את מטרת העל הזו, אל לנו לזנוח את השאיפה לחיות בסביבה אסתטית, מעוצבת, מוארת, וכמובן פונקציונלית.״ לפי מה אתה עורך את הסקיצה הרעיונית הראשונה? ועל סמך מה אתה מחבר אותה למשתמש? אני מניח שאתה מקיים שיחות מקדימות ומחקר מעמיק שמעניק לך נקודות פתיחה להתייחסות... ״הרעיון הראשוני נולד אצלי מן הסתם, לאחר הקשבה והיכרות ראשונית עם המשתמש, שבמהלכה אני עומד על אופיו, על אורח חייו ועל מאווייו. לאחר מכן, אני מעמיק בחקר נתוני האתר, אילוצי הרישוי והפרוגרמה. אבל, מעל כל אלה ישנו, כמובן, המקור העמוק והאישי, שצומח מן הרגש הפנימי שלי, והוא זה שמלווה אותי לאורך כל הדרך ומאפשר לי לחזות את המתווה הראשוני של התוצר הסופי, עוד בטרם שורטט הקו הראשון על הנייר. לאחר שאני יוצר מודל רעיוני (מה שכונה בעבר – סקיצה פרלימינרית), אני נוהג לערוך ללקוח (ולעצמי) מבחן סביב השאלה: האם הצלחתי להטמיע במודל מרכיב שמעורר אצלו משהו שמתחבר לזיכרון האישי שלו, והאם הוא מספיק פשוט וניתן להכלה? ואת עצמי אני שואל: האם הוא מעורר עניין וסקרנות לשוב ולבקר בו, והאם מדובר באמירה אחת בלבד או בכמה אמירות המטשטשות את הרעיון המרכזי.״ נגעת בעניין הרגש, ואני מעוניינת להתעכב עליו, משום שזה לדעתי הדבר החשוב בחיים בכלל בית בזכרון יעקב תיבה אוורירית החורגת מקומת הקרקע יוצרת הצללה עצמית ושטחי חוץ מוצלים המנוצלים לפעילויות שונות. הבית הממוקם בעומק המגרש, מכתיב חצר קידמית שכוללת בריכת שחייה תוך הקפדה על הפרטיות. שבכת אלומיניום (בריסול) מסתירה את חדרי השינה בקומה העליונה ומאפשרת חדירת אור טבעי ואוורור מבוקר, למרות שמדובר בחזית מערבית המוצפת בקרינת שמש ישירה החל משעות הצהריים שביל הכניסה מופרד מחצר הפעילות למעלה: הקידמית באמצעות קיר אבן המגן על הפרטיות החלל הכפול בסלון מוצף באור טבעי בעמוד הימני: החודר דרך המעטפת השקופה למחצה P2 סטודיו אדריכל נוף: דורית דהאן עודד סמדרצלום: House in Zichron Yaacov Allowing natural light penetration and controlled ventilation the aluminum brise soleil hides the upper floor bedrooms with a western facade flooded with direct sunlight, the upper floor cantilevering beyond the ground floor and the upper airy box self-shading it, as well as outdoor spaces exploited for various activities. This page: Stone wall protecting the front courtyard privacy Right page: The double space in the living room is flooded with natural light P2 Studio Landscape Architect: Dorit Dahan Photos: Oded Smadar

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=