אדריכלות ישראלית - גיליון 136

מלחמת הפייק בניוז 57 | | | 2024 פברואר 136 אדריכלות ישראלית Architect Sou Fujimoto's apartment towers exemplifying architectural renderings as an inspiration and potential source for future development Right page: A dialogue between history and modernity by artist Sergei Tchoban’s exhibition marking Giovanni Battista Piranesi’s 300th anniversary, questioning the historic contexts of the future of Piranesi’s City דיאלוג בין פרטים עכשוויים פנטזיונריים, לבין משמאל: מבנים היסטוריים של ג'ובאני (ג'מבטיסטה) בטיסטה פיראנזי, כפי שהם מופיעים בתערוכה של סרגיי צ'ובאן של האדריכל האיטלקי, 300- לציון יום הולדתו ה שמסמל את היופי שבפשטות המינימליסטית הדמיות מחשב של האדריכל היפני סו בעמוד הימני: פוג'ימוטו מנסות להראות כיצד ייראו בעתיד מגדלי הדירות בעתיד ברור מהם יתרונותיו המבניים, פרט לעובדה שהוא קיים בכל מבנה בטבע, החל במערכת הבלתי נתפסת של היקום, דרך חלזונות וקונכיות, וכלה בפרופורציות הסמויות מן העין של כל פרט ״חי״, כגון גוף האדם כמו בגופם של כל החיות האחרות. מעניין לציין, שבלי שום כוונה יתירה, זוהי גם הנוסחה ליחס אידיאלי בין רום המדרגה לשלח, שאת מעלותיו ניתן לחוש בעיקר תוך כדי חוויית העלייה במבנה שתוכנן בסגנון הבינלאומי, וכיום הוא מעוגן ללא הסבר רב בחוק התכנון והבנייה אורך השלח אמור להיות + 2 (גובה הרום כפול ס"מ). 61-63 ולפני שמישהו הולך לאיבוד תוך הסתבכות בפרשניות אמונתיות, ניתן לסכם שאזורי התכנון הסמויים מן העין מתמקדים למעשה בשלושה רבדים עיקריים: הגירוי החושי, מידת השפעתו על תפקוד המבנה המתוכנן, ובעיקר - השפעתו על מעורבות המשתמש בתכנון, מה שמבטיח את העשרת חוויית המבנה לאורך זמן. בסיטואציה שבה המדיות המשפיעות ביותר על הסוציולוגיה של המרחב הן הרשתות החברתיות (ולאו דווקא האדריכלות שזוהי תכליתה ההיסטורית המוצהרת), החל מהכוונה מגמתית של התקשורת הבין-אישית וכלה בניתוב המסחרי שלהם, חברות היי-טק (בראשן החברות הישראליות) עסוקות בעשור האחרון בפיתוח ,Computer Vision מערכות ראייה ממוחשבות המנתחות און-ליין את תכונותיהם והרגלי הצריכה של משתמשי המרחב. המטרה היא לנסות לנתב את הרגלי הקנייה שלנו באמצעות הסמארטפון, תוך גירוי עצב הראייה באמצעות אותות חשמליים, כלומר - להמיר תחושות הנתפסות על ידי כלל החושים, ולהעניק להם צורה חזותית באופן דומה לחוש המשותף. במציאות שכזאת, ה״פייק ניוז״ המיוצר כיום כמעט ללא מגבלות, נראה טוב ומרשים יותר מה״ניוז הממשי״. מעניין לציין, שהניסיונות האלה להבין את ההתרחשויות המוחיות הבלתי נראות רק מעלות את רף ההתפעלות מהתחכום הבלתי נתפס המתרחש בנבכי המוח. למרבה המזל, אחת ההבחנות הייתה שהמוח אינו מעניק צורה מסוימת לאותות חשמליים (בניגוד להנחה), אלא "מנחש" את המבע הצורני של אותות חשמליים ללא תלות במיקומם בקליפת המוח, בתנאי שיש להם דפוס חזרתי מובהק. והמסקנה (הלא מפתיעה) היא, שמה שמאפשר למוח להעניק צורה לרעיונות מופשטים הוא לא אחר מאשר החוש (האנושי) המשותף, משהו שאין ולא יהיה לשום תוכנת מחשב, גם אם מישהו ממפתחי תוכנות הקאד יחלום שכן.

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=