9 2024 אוגוסט 138 אדריכלות ישראלית | | אורח העונה - פביו פריירה, פורטוגל | עמי רן - בהתייחס לעובדה שאתה מתכנן בארץ זרה מבחינה תרבותית, כיצד אתה תופס את היחס בין אדריכלות, תרבות וסביבה, או במילים אחרות - כיצד אתה מפרש את המונח מקום? פביו - אולי זה יישמע קלישאתי, אבל מבחינתי, המקום הוא תחילת הקשר בין האדריכל לבניין. לפני שאני מתחיל לפתח כל פרויקט אני מנסה להגדיר את המקום, לא רק כפיסת קרקע, אלא כקונטקסט תרבותי וחברתי שמתווה לי את התפתחות התכנון, למעשה עד שהבניין מושלם. מבחינתי, המקום מספק לי חלק גדול מהתשובות לגבי מהות הפרויקט, שבלעדיהן המבנה היה נשאר בגדר פרויקט רעיוני בלבד. על רקע ההבדל המובנה בין השורשים של מי שגדל והתחנך בפורטוגל, לבין הצורך שלך כאדריכל לתכנון בקונטקסט אחר, כיצד אתה מגשר, למשל, בין התרבות השוויצרית, טכנולוגיית בנייה, וחומרי גמר שונים שאליהם מתייחסת האדריכלות הפורטוגלית באופן מהותי כל כך? אני חושב שמה שמחבר בין כל הפרויקטים שלי, בין אם הם בפורטוגל או בשוויץ, הוא הכבוד הרב שאני מייחס למסורת. חשוב לי לשמר את העקרונות האותנטיים ביותר של כל מקום, על הקשריו לטכנולוגיה ולחומרי הגמר. למרות שבעולם המשתנה ללא הרף, אני עוקב בדבקות אחר החידושים הטכנולוגיים שמאפשרים לי לאזן בין המקומי לגלובלי. היות שהממד המקומי מתגמד לאחרונה לעומת הגלובלי, הן בשל החומרים המיובאים, והן מבחינת היישום הפשוט שלהם יחסית, מה אתה עושה כדי לשמר בכל זאת את תכונות המקום? זה לא סוד שבימינו, כאשר ממציאים חדשות לבקרים דרישות תרמיות המבוססות על תקנים בינלאומיים, קשה להישאר מקומי. במיוחד כאשר מביאים בחשבון את החומרים החכמים המבוססים על פיתוחים חדשניים. אבל אם אתה שואל אותי באופן אישי, ברוב הפרויקטים שלי, אני עושה מאמץ רב כדי לעבוד עם בעלי מקצוע וחומרים מקומיים, במיוחד כדי להדגיש את ההיבטים המקומיים של של האדריכלות. קשה להתעלם מהעובדה שבהיעדר תכנון מודע סביבה ואקלים, נולד הצורך לכפות את ההתייחסות לאקלים באמצעות תקנות. יחד עם זה, הרי שיקולים סביבתיים ואקלימיים היו תמיד נקודת המוצא של כל תכנון אדריכלי נכון... אין ספק שאם אנחנו מתבוננים בעבודות של אבותינו האדריכלים, ניתן לראות עד כמה שיטות הבנייה שלהם היו יעילות מבחינה אקלימית, סביבתית וטכנולוגית. במיוחד, יש לנו הרבה מה ללמוד מההסתגלות הנכונה שלהם לנסיבות המשתנות, תוך שימוש בחומרים וידע שעובר מאב לבן - ידע שמאפשר להם להגיב ביעילות לצרכים המשתנים. זאת בדיוק הסיבה שאני מאמין באדריכלות קלילה ואוורירית, שמרתקת אותי במיוחד לאור תהליכי הגלובליזציה, שכפי שציינת, מאיימת כיום על הזהות המקומית. יחד עם זה, אי אפשר להתעלם מהצורך להתייחס לנושא הקיימות לנוכח ההתחממות הגלובלית ותוצאותיה הרות האסון. בשוויץ, למשל, נעשה מאמץ עצום להחליף את שיטת הבנייה החדשנית תוך השבת השימוש בעץ, שלא רק משפרת את הבניינים מבחינת היעילות האקולוגית, אלא גם מייעלת את הביצוע, מנצלת את ההתכלות הטבעית של העץ, שאינה מצריכה שימוש בפתרונות הטמנה של חומרי בנייה כבדים לאחר שהבניין מסיים את תפקידו ונהרס לטובת בניין חדש. אני אישית חושב שלעץ ישנה גם השפעה מהותית על חוויית המשתמש, משום שמדובר בחומר טבעי ונעים הליכות. אני חייב להודות שזה בעצם מה שמשך אותי אל שני הפרויקטים שלך שבהם בחרנו להתמקד. אכן, לשני הפרויקטים האלה הממוקמים בכפר שעל חוף האוקיינוס האטלנטי, Aldeia do Meco ישנה משמעות רבה עבורי , משום שסבא וסבתא שלי היו משם ויש לי כבוד רב למקום. לפני שתכננתי את הפרויקטים שלי, היו שם בניינים היסטוריים בעלי זהות שחייבה את שימורם, ואת זה עשיתי תוך התמקדות בהיגיון המרחבי הפשוט שלהם, ושימור ההיבטים הפונקציונליים של בית עכשווי. כל זה התחבר אצלי היטב לקשר בין ציבורי ופרטי - גורם שמילא תפקיד חשוב בתהליך, במיוחד מבחינת דרכי הגישה לשני הפרויקטים. המראה הרך שציינת, בולט בגן הפרטי ובחצר הפנימית, בעוד שבפנים, הפרויקטים מביעים את הנוכחות הסמויה של המקום, מה שמאפשר להם להיראות כאילו הם היו שם תמיד. ... בוא נדבר על המשפט האחרון שלך... הרי הם לא נראים באמת כמו הבתים המסורתיים שהיו שם קודם, אלא יותר כפרשנות רעיונית שלהם, תוך התמקדות במספר מאפיינים מסורתיים, כמו החצר הפנימית ושבירת החזיתות ליצירת חללים חיצוניים התורמים לתפקוד חללי הפנים. כלומר, מרחב חוצי מוגן ומאוורר שמהווה הרחבה פונקציונלית מעוצבת של חללי הפנים. Pátio do Meco - House in Aldeia do Meco, Portugal This page: The preserved olive tree at the entrance Right page: Overhead view at dark
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=